ספר אורחים

רותם
25/12/2014
הורים של רותם הנסיכה שלום. אני עוקבת אחריכם כבר די ממזמן. מרגישה שהסיפור של רותם מיכל המתוקה נוגע לי בנימי הנפש. מין גורלות של רותמיות.. אני נקראתי בפי הוריי רתם. בלי ו. לפני כחודש הוספתי את האות ו לשם. קראתי את סיפור חייה של רותם וכל זמן בו הייתה במצוקה ובמצב קשה התנגש לי עם המקומות שהנפש שלי הייתה רעועה ולא יציבה. גם אני כמו רותם ילדה מלאת שמחת חיים כיום מורה לחינוך מיוחד וכתה א ולספרות ותאטרון. תמיד היה לי מבט גדול בעיניים והררבה סקרנות. גם אני הייתי תלמידה טובה , גם אני רוצה לטרוף את העולם בשמחת החיים שלי. עכשיו רותם אאעשה זאת לזכרך. יהי זכרך ברוך ושבעז"ה תשלחי כוחות למשפחתך המדהימה.
בועז מאירי
18/01/2013
לא הכרתי מעולם את רותם ז״ל אך משיחה קצרה עם אביה ירון לא יכלתי שלא להתרגש עד בכי מתעצומות הנפש שגילתה במהלך מחלתה, בבחירה במיצוי החיים ובזריחה ולא בשקיעה. התום וגדולת הלב שהפגינה במהלך חייה יש אנשים שאינם מוצאים זאת משך חיים שלמים וארוכים. העמותה שהקימה משפחתך מפארים את זכרונך ומנציחים את הטוב שהיה בליבך.
חן בהר
26/01/2012
"בלילה שוב קמתי מחלום עלייך חלמתי שאת בחיים עדיין רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי בליבי לא הספקתי לומר לך שלום..." רותמי, מלאך קטן ומיוחד... אני כל כך מתגעגעת אלייך לאופטמיות שלך, לחיוך המקסים שלך לצחוק שלך שנתן תמיד לכולם תקווה ואמונה גדולה... את היית גדולה מהחיים, לא ויתרת והיית לוחמת אמיצה עד הדקה האחרונה. בשבילי את שימשת ועודך ממשיכה לשמש מודל לחיקוי מקור האור והכח אני פשוט מעריצה אותך, כשאני חושבת עלייך ונזכרת באומץ ובגבורה שלך הכל מתגמד...הלוואי והיית כאן איתנו יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לספר לך...ואפילו סתם לשבת לדבר איתך או לעשות עוד איזה יום כייף שמו שהיינו אוהבות.....באת לבקר אותי היום בלילה זה היה נפלא!!! אני מקדישה לך את השיר של אביב גפן, שיר עצוב....כי לא הספקתי לומר לך שלום.....תדעי שאת איתי בלב כל שניה ואני חושבת עלייך המון, אני מקווה שאת נחה לך שם למעלה מלאכית קטנה....אוהבת אותך מעומק הלב והנשמה...כל כך מתגעגעת!!!! יהי זכרך ברוך
סיגל מור חיים
25/10/2011
הודלק ב-25/10/2011 08:35. על ידי: סיגל מורחיים. דוא''ל: sigal.morhaim@gmail.com. מסר: מתוקה שלי בתאריך 25.07.2011 בשעה 20:14 דקות חזרתי מביקור אצלך...בדיעבד ביקור אחרון... כתבתי לך על הקיר: ♥ לא ידעתי ששעתיים ו-36 דקות מאוחר יותר תעזבי את העולם... יותר מחצי שעה עמדתי לידך עם אמא, דברתי אלייך בלב, ליטפתי את ידך ונישקתי אותך. כמו שהבטחתי לך בשיחתנו האחרונה, לפני שטסת להולנד.. אכן באתי לבקר אותך בסוף יולי.. עברו שלושה חודשים.. אני מתגעגעת אלייך.. אין יום שעובר שאני לא חושבת עלייך - את בליבי לתמיד!! תשמרי על אמא ואבא, כל כך קשה להם!!.
אוראל פיכמן
23/10/2011
הודלק ב-23/10/2011 06:54. על ידי: אוראל פיכמן. דוא''ל: orelmz@gmail.com. מסר: רותם, חבל שלא יצא לי להכיר אותך מקרוב, רק רציתי שתדעי, שהיה לי ספר תהילים מתחת לכרית ובכל לילה התפללתי לשלומך. כנראה שלא תמיד קורים ניסים... אני זוכר איך נכנסת לכיתה, אני זוכר איך דיברנו בקומזיץ בטיול השנתי של כיתה ח', אני זוכר כשבאת למסיבת סיום ט', אני זוכר... אני הייתי בטוח שתצאי מזה :\ נוחי בשלום על משכבך רותם, מתגעגעים =\.
רחל אמזלג
11/10/2011
הודלק ב-11/10/2011 12:23. על ידי: רחל אמזלג. דוא''ל: amzaleg4@bezeqint.net. מסר: לירון ולימור שלא תדעו עוד צער. רותם תמיד תשאר בליבי. מפגשים בודדים היו לי עם רותם,אבל הם נחקקו בליבי לתמיד. תמיד הייתה עם חיוך על השפתיים,עם עיניים סקרניות ושידרה רוגע ובגרות. מהסרטונים זכיתי לראות ילדה מלאת חיים,עם אומץ וחוכמת חיים אדירה. תמיד השיר של פוליקר מתנגן לי בראש ואני נזכרת בך ובאומץ ליבך יהי זכרך ברוך..
רן ישפה
10/10/2011
הודלק ב-10/10/2011 02:19. על ידי: רן ישפה. דוא''ל: ran@yashfe.com. מסר: רותם יקרה,הייתה לי זכות להכירך למעט רגעים,וכל רגע היה שווה למיליון רגעי חיוך ושמחה בלב.אחת הפעמים כשבאתי לבקר את אמא,ידעת שנמצאים ברכב תלמידים שלנו,ואת מייד דאגת להביא להם ממתקים ולדאוג לחיוכם.בשבילי,לפגוש נערה בת עשרה דואגת לאחר עם כל כך הרבה התכווננות ומשמעות-זה היה שיעור לחיי ולהיותי מורה.אמך היקרה תמיד דאגה לשתפ עלייך בגאווה ובשמחה.את חסרה לה,את חסרה למשפחתך,את חסרה לחיים.יהי זכרך ברוך ואורך הפנימי שהאיר את עולמנו בחייך ימשיך להאיר את מי מאיתנו שיצליח לזכור שזו צוואתך,גם כשקשה. נשמתך ננצרת בצרור החיים. מבטיח..
עופר פרסי
04/10/2011
הפעם האחרונה שהייתי עם רותם היתה בשבת שלפני הטיסה להולנד של רותם ולימור,דיברנו בטלפון וקבענו שניפגש בקניון הזהב. רוני לימור רותם ועידני באו לקניון (ג'ני היתה בצבא בטוח..) נפגשנו, צחקנו דיברנו וביעקר חיכנו ללימור שתמצא נעליים לטיול.. אח"כ נכנסנו לקרוקס ורותם מצאה נעליים שיתאימו לה לטיול. בקופה למרות שללימור היו נקודות לקבל הנחה על הקרוקס רותם התעקשה לשלם במזומן מכספה, המוכר נתן לה מתנה כמובן (מחזיק מפתחות) וגם אני ביקשתי לקנות לה משהו קטן אך היא לא הסכימה.. כל הסיבוב בקניון דיברנו על הגלידה שאנחנו הולכים לאכול ורותם הכריזה שהיום זה עליה! היא מזמינה.. הלכנו לאכול גלידה בדלי קרים כמובן! כולם הזמינו ורוני מאחורי גבה של רותם שילם! פתאום היא קלטה ואמרה "הייייי זה לא פייר אני רוצה לשלם!" צחקנו ורוני הבטיח לה שהגלידה הבאה עליה.. ישבנו אכלנו ונזכרנו בפרק של רמזור (עם הטעמים של הגלידה) וכשנכנסנו לאוטו רוני התחיל לדבר עם בן דוד שלו שראה בחניה ושכח שלרותם יש פיפי חחח..התחלנו לצחוק באוטו שהוא שכח אותנו עד שלימור הזכירה לו שאנחנו כאן. למחורת טסתם להולנד ומשם ישר לטקס של ג'ני בבה"ד 1, הפעם האחרונה שראיתי אותך היתה כבר רק בבית חולים.. אוהב ומת מגעגועים!

כתבו בספר האורחים

הכנס את הקוד שמופיע בתמונה
captcha