הברכה ליום הולדת של הדוד אודי פרסי

רותם הפרי / אודי פרסי. 

קודם כל הייתי שמח אם היית מרימה לרגע את העיניים ומסתכלת מסביב לראות כמה אנשים הגיעו ליום ההולדת שלך. כשאני אתחתן לא יגיעו כל כך הרבה אנשים. וזה עוד מבלי כל החברים מביה"ס, כל האחיות והדוקטורים בשניידר ששרופים לך על התחת, כל הבנות בחוג לריקוד שלך ועוד מלא מלא חברים... 

בקיצור זה רק הגרעין של המכרים שלך. ובוודאות אני אומר לך שאפילו לפרי הכי גדול בעולם אין כזה גרעין. אין פרי כמוך.

בכנות, כמעט בלתי אפשרי לדבר על רותם פרסי ולהתעלם מהתקופה הקשה שעברת. תקופה מסובכת, מדאיגה, מלחיצה, מהקשות בחיי המשפחה המלוכדת שלנו. אבל בכל פעם שאנחנו מסתכלים עלייך- אנחנו מבינים שהבעיה היא בכלל אצלנו! שאנחנו סתם דואגים יותר מידי, כי ברגע שאנחנו מתעשתים, אנחנו מבינים שיש לנו אריה שמתמודד עם הקושי הזה. בעצם למלחמה הזאת שלחנו את הבנאדם הכי חזק שלנו!

דוגמא: לא מזמן נשרפה לי המנורה בסלון של הדירה שלי בת"א. מאותו רגע אני רק מתבכיין לאבא שלי מתי הוא יבוא לסדר לי את החוטים בקיר. אין לי אור! אלו הן הבעיות שלי בחיים ואני בקושי מסתדר איתן. אני בן 28, מתבכיין על האור שאין לי בסלון, את בת 16!! בחיים שלי לא שמעתי אותך מתלוננת!! אולי זה בגלל שהאור אצלי בסלון כבה, אצלך בגוף האור רק גדל וגדל..

תראי לי עוד ילדה אחת בעולם שהייתה מתמודדת ומנצחת כמוך?

אין רגע שלא נכנסים לחדר שלך ואת לא מחייכת, {או ישנה} אבל כשאת לא ישנה את מחייכת! יציבה, חזקה, כמו גזע עץ רחב. נטוע עמוק באדמה. ולמרות שלפעמים יש סופות ורוחות, והענפים מתנדנדים, והעלים נושרים להם- את שולחת שורשים ונשארת חזק על הקרקע.

וכל הזמן התחושה היא שאת חזקה בשבילנו- כדי להרגיע אותנו – המודאגים ולומר לנו: "הלו, להירגע, זה עוד שנייה נגמר."

את כמעט מהצעירות שיש כאן בחדר {אולי עידני קטנה יותר} ואני אומר לך בוודאות שלכולם, כל מי שנמצא כאן, יש לו מה ללמוד ממך. הלוואי והייתי מצליח בחיים שלי לעשות את מה שאת עושה בצורה מהפנטת, להסתכל לקושי בעיניים ולהגיד "מה זה? קטן עלי! אתה לא מאתגר אותי בכלל.." בגלל זה אמרתי שאנחנו מודאגים יותר מידי כי הקמע של משפ' פרסי נמצא בחזית. ובגלל שזו את אני באמת באמת מאמין שהכול בסדר.

אני זוכר את הפעם הראשונה שהתאהבתי בך באמת. זה  היה לפני 8 שנים בערך, את היית אצלנו ופשוט הפכת לנו את הבית- הרסת אותו. רצת מהסלון לחדר של מיטל כדי לשחק במחשב ומשם לחדר שלי כדי שנכתוב סידרה ביחד וממני רצת לחדר של עופר כדי לגייס אותו ולעשות חזרות. ושוב פעם לסלון גדי להראות לאמא ואבא מה עשינו. ורק אחרי שפרפרת והתשת את כולנו, היה קל לזהות שאת באמת משהו אחר ומיוחד.

והיום אחרי כל מה שעברת, ועברת הרבה יותר מכולנו, ואולי את פחות מתרוצצת ורצה פעם, אנחנו מעריצים אותך  אפילו יותר כי את עדיין שמחה! וכשמסתכלים עלייך אנחנו מבינים שלהיות שמח זה לא אומר שהכול צריך להיות מושלם, זה אומר שפשוט החלטת לראות מעבר.. ואת בהחלט רואה מעבר.

אז מה מאחלים לילדה שבאמת יש לה הכול- מה חסר לך? את יפיפייה מהממת, את חכמה בצורה בלתי רגילה, יש לך לב בגודל של כל מודיעין! וכבר יש לך רכב וגלגלים עוד לפני גיל 17?

אז מאחלים את הדברים הפשוטים:

אנחנו מאחלים לך פיקניקים משמנים, מלאי בשר ויפרקס של סבתא.

מאחלים לך שכל שנה יהיה לך סדר פסח ארוך ארוך ארוך, שקוראים בו את כל האגדה מהתחלה ועד הסוף כולל כל השירים ובלי קיצורים.

אני מאחל לך שממגוון הפוטנציאל האדיר שטמון בך עם כל הרבדים והצבעים- תבחרי מה את רוצה לעשות תלכי עם זה עד הסוף.

אני מאחל לנו עוד הרבה רותם פרסי בחיים שלנו. אני רוצה להיות מקף במלא פירות מתוקים שכולם רותמים פרסים.


אנחנו אוהבים אותך ואנחנו פה בשבילך לנצח!

בהערצה אין סופית.

משפ' פרסי.